עריכת צוואה בפני נוטריון- עורכת הדין ריקי אופק אבן צור
צוואה היא משימת ציווי של אדם כלפי החברה בה הוא מצהיר בדרך מסוימת על מה יעלה בגורל נכסיו החומריים לאחר מותו. זאת גם הכוונה המשפטית של המושג- מסמך או דרך משפטית בה אדם משאיר הנחיות ברורות מה ייעשה ברכושו לאחר מותו ובתנאי שהדרך בה הושארו ההנחיות קבועות בדין.
מקובל לחשוב שמורישים מנחים בצוואתם להוריש את רכושם לקרבת הדם החזקה ביותר אליהם, אך לא תמיד כך הדבר, וזכותם המלאה להוריש את הונם ורכושם לכל אשר יחפצו. אדם הכותב צוואה יכול להתנות בצוואה תנאים, ולהוריש את רכושו רק למי שקיים את התנאים. כל עוד האדם המצווה בחיים, הוא רשאי ויכול לשנות את הצוואה כרצונו: לשנות אותה, להוסיף או לגרוע מוטבים וכו'. מה שקובע הוא הנוסח האחרון שיימצא לאחר מות המוריש.
בחוק הישראלי נושא הצוואה מעוגן כחוק יסוד 'כבוד האדם וחירותו': חיי האדם קצובים, ולפיכך יש צורך בהסדר חוקי הקובע מה יעשה עם רכוש האדם (המכונה עיזבון) לאחר פטירתו. חוק הירושה מבדיל בין שני סוגים של ירושות:
- ירושה כדין– במקרים בהם לא נכתבה צוואה והרכוש של המותיר הולך ליורשיו לפי דין (ילדים וקרבת דם ראשונה).
- ירושה באמצעות צוואה (בהמשך נפרט על סוגי הצוואות)– הדין הישראלי מתיר למוריש חופש מוחלט להוריש את כל רכושו לפי רצונו וראות עיניו, לכל אשר יחפוץ, לאדם אחד או יותר, ולאו דווקא למי שמוגדר כ"יורש לפי דין". בית המשפט בישראל יכול לאשר צוואה כאשר התקיימו המרכיבים הבסיסיים בצוואה והיא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה- מוריש.
סוגי צוואות
המשפט הישראלי, על פי חוק הירושה, תשכ"ה-1965, מכיר בארבעה או חמישה סוגי ירושה (קיים ויכוח מקצועי לגבי המספר, אנחנו נציג את כל החמישה):
- צוואה בכתב יד: צוואה מורכבת מבחינה משפטית. מדובר במסמך הכתוב כולו בכתב יד, חתום בכתב יד, ומופיע עליו תאריך בכתב יד, המורה מה ייעשה ברכושו של האדם לאחר מותו. ברוב המכריע של צוואות מסוג זה לא מעורב משפטן והן מנוסחות עם טעויות רבות היכולות להביא לביטולה של הצוואה.
- צוואה עם עדים: מסמך כתוב של מוריש הכולל תאריך וחתימה של המוריש בצירוף חתימת שני עדים. הרוב המכריע של צוואות בפני עדים הצוואה נחתמת בנוכחות עורך דין וגם נערכת על ידיו.
- צוואה בפני רשות: צוואה נדירה ביותר, הניתנת מול בפני אנשי מקצוע המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה (שופט, רשם, נוטריון).איש המקצוע מאשר כי הצוואה נערכה באופן חוקי בפניו ונותן לה אישור חוקי.
- צוואה בעל פה או צוואת 'שכיב מרע' (אדם הרואה עצמו כקרוב למותו)– צוואה שבעל פה הנערכת בפני 2 עדים לפחות, אשר ניהלו פרוטוקול והעלו את דברי הציווי על הכתב. הצוואה הכתובה חייבת להיות מופקדת אצל הרשם לענייני ירושה עד חודש מהיום בו תם האיום על חיי המצווה, אם הוא נותר בחיים.
- צוואה הדדית: מתאריך 1 באוגוסט 2005 (תיקון סעיף 8א לחוק הירושה) מכיר החוק הישראלי באינטרס שיש לשני בני זוג הנוגע לצוואת בן זוגם. מטרת צוואה זו היא להבטיח שאחרי מותו של אחד מבני הזוג לא יוכלו להתקיים שינויים בצוואה (בן הזוג שנותר רוצה למשל לקבוע ייעוד אחר לעיזבון)
צוואה נוטריונית
צוואה נוטריונית היא צוואה אשר נערכת בפני עורך או עורכת דין המוסמכים כנוטריון/ית (לא כל עורך דין מוסמך לכך). הצוואה נערכת בעל פה או בכתב ללא חיוב משפטי לנוכחות עדים.
המעמד הנ"ל הופך את הצוואה בפני נוטריון ל"חזקה" יותר, בעלת משקל משפטי וראייתי גדול יותר מצוואות אחרות, שחלקן עלולות לא "להחזיק מים" בעיני החוק במידה ונעשו שלא כחוק.
צוואות מעין אלו הנעשות ע"י איש המקצוע הנכון יודעים ומנוסים בניסוחה של הצוואה, כך שביום הגשתה לבית המשפט לענייני משפחה לידי רשם הירושות היא תעבור ותאושר ללא תקלות.
סעיף 22 (ז) לחוק הירושה מגדיר את מעמד עורך הדין הנוטריון בנוגע לביצוע הצוואה " לעניין סעיף זה, דין נוטריון כדין שופט ". כלומר,סמכויותיו וחובותיו של שופט – הקבועות בסעיף 22 לחוק הירושה – נתונות גם לנוטריון, לפיכך יש לה משקל דומה לצוואת בפני רשות. הסיכוי המשפטי לביטול או שינוי של צוואה כזו נמוך מאוד וישנן מספר מקרים מועט ביותר בהיסטוריה המשפטית של החוק בישראל שאכן עורערה אמינותה של צוואת נוטריון.
עורך דין לעריכת צוואה
כאמור, ביצוע צוואה ועריכתה מהווה משימה לאנשי מקצוע. ניסיון לחסוך בכסף או מאמצים וכתיבת צוואה באופן עצמאי, אינה מומלצת. כל עוד אדם בחיים הוא יכול לשנות את צוואתו לפי הפרוטוקול והחוק, הצוואה משקפת את רצונותיו והווייתו לגבי רכושו ונכסיו.
לא כל עורך או עורכת דין מנוסים ומיומנים בכתיבת צוואה. ישנם שני מדדים חשובים מבחינתכם כלקוחות הזקוקים לכתיבת צוואה לבחירת איש המקצוע:
- בחרו עורכ/ת דין המגיעים מתחום דיני המשפחה.
- בחרו עורכ/ת דין המוסמכים כנוטריונים.
החתימה הנוטריונית "נועלת" את הצוואה, כל שינוי עתידי בצוואה יחייב חתימה נוספת של נוטריון.
עורכת הדין ריקי אופק אבן צור, בעלת תואר ראשון במשפטים, L.L.B מאוניברסיטת חיפה ותואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, עוסקת בתחום עריכת דין מזה 19 שני עשורים, ריקי בעלת ניסיון עשיר בניהול וטיפול של מאות תיקים בתחום דיני המשפחה וביצעה מאות רישומי צוואות נוטריונית. בנוסף, ריקי חברה בארגון הבינלאומי World Jurist Association.
בתחילת דרכה צברה ריקי ניסיון כעורכת דין במוסד לביטוח לאומי בתוכנית 'ויסקונסין', ועיסוק בתחום רשלנות רפואית. לאחר מכן שירתה בתפקיד יוקרתי במשרדי הממשלה בתפקיד בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים באגף האפוטרופוס הכללי, הרשם לענייני ירושה והכונס הרשמי: עיסוק בצוואות, ירושות, עיזבונות, סכסוכי ירושה ופירוקי חברות.
הניסיון העשיר של ריקי בפעילות ענפה במאות תיקים בשני העשורים האחרונים, יחד עם היכרותה עם הרשויות בירושלים ותל אביב מייצרים שרות מקצועי ומנצח ללקוחותיה. אתם מוזמנים לפנות למשרד שלנו, נשמח לסייע לכם, התקשרו לטלפון 02-5770095.
